14.3.13
יום חמישי ג' ניסן תשע"ג
יוצאת
בהצהרות
החורף הזה היה רטוב. הכנרת מתחילה להזכיר את ימי ילדותי
כשהיינו מגיעים לביקור והמים היו נושקים לכביש.
אך ככל שהחורף הרטיב, אצלי היה יבש. מה זה יבש? צחיח.
זמן של המתנה, זמן שלא כתבתי יותר מפסקה. חוץ מלשבת תחת עץ הקלמנטינות, קיבלתי את
הדין שנפל מלמעלה, חשבתי שזה גשם, חשבתי שזה חורף ואמרתי לעצמי, אחר-כך נראה.
"באביב אני אלבש חולצה לבנה ואחצה את הרחוב כמו
מלך..." שר מיכה שטרית.
והיום, אני בחולצה לבנה, חוגגת את בואו של האביב, שהביא
עמו התחלות והבטחות חדשות.
הצהרת אביב ראשונה שלי הינה לשתף אתכם שחתמתי על הוצאת הספר
הראשון שלי! הספר הינו אגדת פנג שואי לילדים על יין ויאנג ומתעתד לצאת לאור
לאחר עריכה ואיור בהמשך השנה.
הצהרת אביב שנייה, ממש בעודי טובלת בניקיון האביב
השנתי, עברתי אתמול על סידור ארון הבגדים שלי והנה – השקעה של שנים אותן ליוויתם
אותי מטיהור אביב אחד למשנהו, הוכיחה את עצמה – השנה אין לי שקיות למסור! האגירה doesn't live
here anymore...
ומהצהרות להבטחות,
אני מבטיחה לעצמי שאשב לכתוב בימים ובשעות קבועות, גם
אם בתום יום עבודה אמצא ש"כתבתי שלוש שורות ומחקתי חמש" (כפי שצוטט עמוס
עוז כמעיד על עצמו...).
אני מבטיחה לעצמי שאשתמש יותר בנעלי ההליכה שלי, כמו
שאמרה לי בכורתי באחת מהפעמים בהן ויתרנו על האופניים, "איזה מזל שהלכנו
ברגל, אחרת לא הייתי מספיקה לראות את להקת הציפורים הזאת...".
אני מבטיחה לראות יותר את הים בעונה זו ולבנות ארמונות חול
מלאי צדפים מוזהבים עם הרבה חלומות, למעני ולמען בנותיי, בתקווה שאף פעם לא תפסקנה
לחלום, כי לפעמים, החלומות באמת מתגשמים!
ולכם יש הבטחות לאביב השנתי?
חלון ההזדמנויות של האביב קצר, ודאו שפתחתם לעצמכם
לפחות איזה אשנב קטן.
שלכם,
לילי מילת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך! אני דואגת לענות לכל התגובות המגיעות אליי. במידה ולא עניתי, בדוק אם אכן התקבלה תגובתך באתר. תודה ויום נפלא:)