בוז'ולה, הודיה וחזיר נכנסו לפאב

על נובמבר הסתווי וחשיבותו ברחבי הגלובוס

מן חודש סתווי כזה, עיניים יבשות, אלרגיות מלבלבות וחשמל סטטי אופף את האוויר.

רגע לפני שהחורף מרטיב את עלי השלכת וצובע בלבן את רב-גוניתם, אני מנסה לספוג את ההשתנות הזאת ולחבק אליי את חוסר הודאות של מה ילד כל בוקר.

כי בואו ונודה, למרות שאנחנו יודעים בראש שאין דבר בחיים (הדגש על חיים) שיש בו באמת ודאות, הלב שלנו מתאווה אליה. אנחנו רוצים לדעת שגם מחר בבוקר נוכל לשתות את הקפה שלנו בדיוק כמו שאנחנו אוהבים ושגם מחר היקרים לנו יהיו שם בדיוק כפי שהשארנו אותם לפני שעינינו נעצמו לעולם של חלומות. אולי בעצם זו מעין משאלת לב לחיים אלמותיים. אני מאמינה שהסתיו מחדד את תחושת חוסר הודאות בחיינו ואחריה מזדנבת תחושת אין-אונים.

אבל אצלי? סתיו הוא עת שלמדתי לאהוב. הוא מחזיק אותי על הבהונות, לא נותן לי לקחת דבר כמובן מאליו והוא אינו מתפשר בכך. אני מכנה אותו סתיו ההפתעות.

אתמול נכחתי בקורס יין שהועבר על-ידי מי שאחראי לאהבתי הגדולה וגדלה ליין – אנדרי סוידאן (ספיישל ריזרב, חיפה). האהבה הבלתי מעורערת של אנדרי לעולם הזה מידבקת וכמו שהוא אומר 'יין זה לא הטעם – יין זו החוויה'.

אנדרי סיפר על הבוז'ולה נובו, יין צרפתי סגול-ורוד קליל במיוחד שנמכר בכל שנה ביום חמישי השלישי של חודש נובמבר. אין אפשרות לשמור את הבוז'ולה, הוא זמני וקצר בדיוק כמו הסתיו ואולי זה אך מתאים שיהיה חודש זה חגיגה עבורו.

חג ההודיה (Thanksgiving) האמריקאי, נחגג בדיוק שבוע אחר-כך, ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר. הארעיות שמדגיש נובמבר הסתווי מרגישה כמו הזדמנות טובה לברך ולהודות על הקיים וליהנות ממנו כי עוד רגע יתחלף.

אבל אין מה לחשוש מהתחלופה, כמה פעמים גיליתם שבסופו של יום החיים מתחלפים למשהו מעניין ומרתק יותר? ובכלל כמה פחדי שווא באמת התממשו?

ולגבי הרע שכן קרה לנו, חישבו על מה שאמרה הגיבורה בספר שקראתי לאחרונה. היא אומרת שאי אפשר למחוק את הזיכרונות של הרע שקרה כי כשנוציא אותם מהזיכרון, יילקח גם הטוב שקרה יחד איתם.  

זה גורם לי לחשוב שאולי יש אתגרים לעונה הזאת אבל אני כבר מתגעגעת אליה, עוד רגע והיא תתמוסס לי ומי יודע מה אהיה כשאפגוש בה שוב.

דיבורים-דיבורים ועדיין לא התייחסתי למה יש לפנג שואי ולסינים לומר על נובמבר – חודש החזיר. הסינים מאמינים כי מי שנולד בחודש החזיר יזכה לאריכות ימים ואהבה. החזיר טוב לב ולעולם לא יפגע בזולת. האמרה המזוהה עמו היא "ככל שתיתן יותר – תקבל יותר".

מה יפה יותר מכלל זה לאמץ לחיקנו? אולי במקום 'הדרת חזירים' שהיהדות לימדה אותנו, נבחר בחודש נובמבר סתווי זה לבחון את אמונותינו הישנות-המגבילות, אלו שאינן טובות לב כמו החזיר, אלו שאינן אומרות הודיה ואלו שאינן מקבלות את העובדה, שכמו הבוז'ולה, הכל בר חלוף?

חג הודיה שמח לחוגגים

ולמצטרפים לצרפתים זכרו:

אם "בוז'ולים" אז לא נוהגים – העיקר השמחה!

שלכם באהבה,

לילי מילת

מוזמנים גם לדף שלי:

https://www.facebook.com/maylatlili/