One Moment In Time

לקחת את הצעד הראשון לקראת האביב

וויל סמית' סיפר פעם על אביו שנתן לו ולאחיו משימה – לבנות חומה. כילדים, הם לא הבינו ממש את הכוונה ובדמיונו לא יכול היה לדמיין איך חומה גדולה כזאת נבנית. בתהליך שנמשך זמן רב, הוא הבין דבר אחד, אותו אימץ ומלווה אותו כל חייו: take the first step (קח את הצעד הראשון). אני לא צריך לדעת איך החומה כולה תיבנה, אני רק צריך לקחת את הלבנה הראשונה ולהניח אותה במקומה, באופן מושלם.

כל פרויקט גדול, כל בית שנבנה, כל צ'יפ מחשב שמתוכנת, כל ספר שנכתב, כל כוריאוגרפיה של ריקוד וכל שיר שמתנגן, מתחילים מהלבנה הראשונה, מהצעד הראשון, מהמילה הראשונה ומהתו הראשון.

הגיע זמן אביב ואיתו ריענון המרחב שלנו, בבית, בעבודה, ברכב, בגוף ובנפש.

כמה אנחנו נהנים לרכוש ולמלא את ביתנו בכל טוב חפצים יפים, בגדים, מאכלים. אחרי רכישה טובה אנחנו מרגישים מלאים, אך כמו אחרי ארוחת חג מסורתית (בעיקר אם זכיתם באמא בשלנית כמו שלי), אנחנו לעיתים מלאים מידי, שואלים את עצמנו למה היינו צריכים לאכול / לקנות כל כך הרבה...

זה יכול להיות כייף באותה מידה ולעיתים אף יותר, לשחרר את החפצים המיותרים שלנו. פתאום מרגישים קלים יותר, זה קצת כמו להשיל כמה קילוגרמים מיותרים. אגב, יש קשר בין אגירת חפצים ל"אגירת" משקל.

אתם לא צריכים לדעת כיצד יסתיים ניקיון האביב שלכם, אתם רק צריכים לקחת את הצעד הראשון, האחד שתבחרו, בתחום שהכי בוער לכם ולעשותו בשלמות.

"אני רוצה רגע אחד בזמן, בו אני יותר ממה שחשבתי שאני יכולה להיות... באותו רגע בזמן אני ארגיש נצחית... באותו רגע בזמן אני אהיה חופשיה..."

וויטני יוסטון הנפלאה, זיכרונה לברכה, בקולה הנפלא ומילותיה המנצחות שרה על רגע אחד בזמן. "כל יום בחיי, אני רוצה שיהיה, יום בו אתן את הכי טוב שבי", כך מתחיל השיר.

השנה האחרונה לא הייתה פשוטה עבורי במקומות מסוימים. עם זאת, קיבלתי רגע אחד בזמן, רגע קצר, רק רגע אחד, בו הייתי יותר ממה שחשבתי שאני יכולה אי פעם להיות, רגע אחד בזמן בו הרגשתי נצחית.

"אתה תהיה מנצח לאורך חייך, אם תתפוס את הרגע האחד הזה בזמן ותגרום לו לזרוח", כך ממשיך השיר.

הרגע שלי חלף אך הוא מתקיים בתוכי. תפסתי אותו והוא זורח בי גם כשהשמש שוקעת וכך אני יודעת שאני מנצחת גם כשאופפת אותי תחושה של תבוסה.

אז קחו לכם רגע אחד בזמן, 

תתבוננו בקליפ מעורר ההשראה הזה, תקשיבו למילים החכמות, 

תיהנו מהאתחול (restart) שמעניק לנו האביב 

ובכל יום, תנו את הכי טוב שבכם 

כי יש בכם ובכן הרבה יותר ממה שחשבתם שאתם יכולים להיות.

שלכם באהבה,

לילי מילת

תמונה בחוף הים בחיפה שצילמה בתי הקטנה ספיר והנציחה רגע אחד בזמן:)

מוזמנים גם לדף שלי:

https://www.facebook.com/maylatlili/

‏אישה בלי ארץ

‏אישה בלי ארץ מבט על נשיות, פלמנקו והשמים שמעל

לא זוהר הוליוודי, לא בגדים נוצצים, לא אורות במה.

ישובים אנשים במסבאה, מעין טברנה יוונית אך לא ממש.

על מה שנראים כמו ארגזים יושבים נגן גיטרה, זמר ועוד מישהו שמתופף על הארגז עליו הוא יושב.

יחד עם הקהל נוצר מקצב, יש שירה, כולם חלק מהמתרחש.

ואז היא נעמדת, אישה במלוא נשיותה, עונדת את קמטיה ואת שערה המאפיר בגאווה. קמטי הבעתה רבי השנים ממסמרים אותי למסך הטלוויזיה הקטן של נוף ילדותי.

הפנים הללו שלה יחד עם גופה עטוי שמלת השכבות שאני לא מצליחה להבין היכן היא מתחילה והיכן נגמרת, מתחילים לנוע ומספרים לי סיפור – סיפור מרתק, עתיק. היא יוצרת מוזיקה בתיפוף נעליה ועיניי נפערות ~ קסם.

לעיתים היא נראית לי כאובה, סובלת ולפתע, היא מחייכת חיוך קטן ואני משחררת את הנשימה שלא ידעתי שהחזקתי ~ הקלה.

ואז הוא מופיע, נעמד בפתח המסבאה, דמותו ממלאה את חלל החדר ובריקוד שלו הוא מביא חוזק, עוצמה ונראה כאילו הוא אומר לה – 'אני כאן בשבילך'.

היא מספרת לו בתיפוף עקבה ובפרחי ידיה את מכאוביה והוא מחזיר לה במקצב משלו המבטיח לה שהיא לא לבד. אחרי דין ודברים, היא נפתחת, מעניקה לו מרכותה המתובלת בעוצמה פנימית שרכשה בניסיון חייה והוא אוחז בה ונאחז, טובל באגמה המחבק.

אלו תמונות זכרוני כשאני מהרהרת בפעם הראשונה בה פגשתי את הפלמנקו בילדותי.

בתרבות סין, האם, יין, פירושה – הארץ והאב, יאנג, פירושו – השמים.

האנרגיה העצומה של הארץ מסוגלת לתמוך בכל צורות החיים, היא נדיבה וסובלנית.

היום, יום האישה הרשמי, אנחנו חוגגות את נשיותנו, מכירות בכוחנו ובזכותנו לחיים מלאים כאן עלי אדמות.

וירג'יניה וולף אמרה פעם, "כאישה, אין לי מדינה, כאישה, המדינה שלי היא כל העולם", בדיוק כמו האם, הארץ, האדמה של כולנו.

דווקא ביום זה אני מוצאת את החיבור בין היין הנשי, הארצי שמביט לשמים, אל היאנג ומזמין אותו להתחבר, ליצור את המושלם.

כי בכל איש יש מהאישה ובכל אישה יש ממנו.

בחיבור הנכון לא נוכל לדעת היכן היא מתחילה והיכן הוא נגמר. יש מעגל של הזנה בין שתי האנרגיות – בין השמים לארץ – ללא הארץ השמים היו מתקיימים בריק תהומי וללא השמים הארץ לא תוכל לנשום אויר פסגות.

בקטע הפלמנקו הקצר שצילמתי כאן, מתוך מופע מרטיט בפסטיבל הפלמנקו בים האדום 2017, מודגם בעיניי החיבור בין היא להוא, אם זה בריקוד בו הסיפור שלו ושלה מרתק ואם זה בשירה שחולקים קולות הזמרת והזמר.

מבחינתי, זו הדגמה של שלמות.

https://www.youtube.com/watch?v=LwFSQ-2qu0A&feature=youtu.be

לחיי הנשים באשר הן והגברים היודעים לנשום אליהם את הנשיות וליצור שלמות מחיבור זה!

 שלכם באהבה ~ אולה!

לילי מילת