בין לבין: ברי סחרוף ומזל האדם

11 בספטמבר 2011 י"ב באלול תשע"א

גורל אדם, בהתאם לקוסמולוגיה^ הסינית, מושפע משלושה רכיבים:
מזל שמיים: מה שהגענו איתו לעולם, מטען פיזי ורוחני הנקבע ברגע לידתנו.
מזל אדם: תוצר הניסיון שאנחנו רוכשים במהלך חיינו: הבחירות שלנו, מה קורה בפועל בחיינו, המודעות האישית שלנו.
מזל אדמה: הפנג שואי, היחס בין המקום בו אנו גרים ועובדים לבין היקום.

על הראשון, מזל השמיים, אין לנו שליטה. על האחרון, מזל האדמה, יש לנו שליטה ואנחנו
יכולים לשפר וליהנות מאיכות חיים טובה יותר. לשני, מזל האדם, אני מקדישה מנשר זה.

הייתי הילדה הרזה בכיתה, בהפסקה, במשפחה. אף פעם לא הייתי צריכה לחשוב אם כדאי ללכת לים, כי אני לא נראית מספיק טוב בבגד ים. אדרבא, כל שנה ביום ההולדת, המתנה הקבועה שביקשתי מהוריי, היה בגד ים חדש ולפי צו האופנה השנתי. כל כך חיכיתי לקיץ.

אחת מחברותיי סבלה מדימוי גוף נמוך ולשכנע אותה ללכת איתי לים ועוד להוריד את החולצה היה מאתגר. אני זוכרת שהיא נראתה נפלא בעיניי, כפי שהיא, אך בעיניים שלה, המחשבה שהיא נראית טוב הייתה פנטזיה מטורפת.

כבר עברו השנים, ואני כבר ילדתי, שוב ועוד שוב, וה"שאריות" של תהליך מופלא זה עדיין דבוקות לי לדפנות. ומגיע הקיץ ועודני מחכה ומצפה לו ואני פתאום נזכרת באותה חברת ילדות ואני בנעליה. עם כל אהבתי ל"שאריות", בשל היותן מזכרות למתנות חיי הברוכות, אני רוצה לשיר להן שיר פרידה.

לאחר תקופה אינטנסיבית של התעסקות בבחירות הגסטרונומיות שלי, כבר מזמן הבנתי שזה בידיים שלי, ולאחרונה גם הפנמתי ובחרתי לעשות מעשה ולהצטרף לקבוצה, שהרי יחד אנחנו הרבה יותר טובים וחזקים. זו התחלה וזה הרגל חדש, אך זוהי הבחירה הראשונה שלי השנה.

לפני מספר שנים, בעודנו, אישי היקר ואני, משוטטים ברחבי הגלובוס, הפגישה אותי חברה עם הספר "ארבע ההסכמות"^. הסופר מדבר על ארבעה הסכמים, שאם אתה עורך אותם עם עצמך, מובטחים לך חיים נכונים ומהנים יותר. אני מתמקדת כאן בהסכם הראשון.

היו לי די הרבה חברות בתקופת הילדות, גם כאלו שאחרות לא הסתדרו איתן. העניין הוא בגיל הילדות, זו הבלעדיות. החברות שלי תמיד ידעו שאעמוד לצידן ואם מישהו "מתעסק" איתן, יהיה לו או לה עניין איתי, קצת בריונית הייתי... סיפור אחד שקרה לימד אותי שיעור. ומעשה שהיה כך היה: אחת החברות אמרה על חברה אחרת, שעשתה כך וכך כדי לפגוע בה. פניתי אל אותה אחת, שכביכול פגעה, והתעמתי איתה. מהמבט על פניה, ידעתי שזו הייתה טעות, ומה שהנחה את "המתלוננת" היה עניין הבלעדיות (לילי שליייי..). מאז החלטתי לקחת בעירבון מוגבל את הגוף השלישי ולהאזין יותר לגוף ראשון.

קפיצה בזמן: בתי, בכורתי, הייתה כבת שנתיים וחצי, כאשר עבדתי במטבח אחה"צ נעים אחד, לחתוך סלט גזר. בתי הגיעה לגיל שרוצים להתחיל וביקשה לעזור ואני, כפי שאני, אמרתי לה "בזה את לא יכולה לעזור, יש כאן עבודה עם סכין ובלה, בלה...". בתי, מורתי, לקחה את הגזר החתוך, הניחה בקערה ואמרה "את תחתכי, אני אשים בקערה, את רואה אמא, אני כן יכולה...".

ההסכם הראשון, עליו מדבר הסופר, הינו: 'שימרו על טוהר המילה'. הוא מגדיר את ההסכם הזה כחשוב ביותר וגם ככזה שקשה ביותר לכבדו. וכך הוא כותב: 'כל אדם הוא קוסם, לטוב או לרע, ובאמצעות המילים שלנו יש ביכולתנו לכשף מישהו או לשחרר מישהו מכישוף...כיוון שהמילה היא הקסם העומד לרשות בני האדם ושימוש בה לרעה הוא כישוף, אנו משתמשים כל הזמן בכישוף מבלי לתת על כך כלל את הדעת'. זו התחלה וזה הרגל החדש, אך לשמור על טוהר המילה, זוהי הבחירה השנייה שלי השנה.

"עוד מעט נכנס החג והשמים נקרעים..."^, שר ברי סחרוף. בתחילתם של חגי תשרי, על-פי המסורת, דן בית הדין של מעלה בגורלו של כל אדם. "אני הפרתי עד אחד את כל הנדרים" ממשיך ברי בקולו החודר לנשמתי "רק תסלחי לי, את, בימים הנוראים..." ואני סולחת לו ואם ירצה, אף אמחל לו.

ואני אומרת, השנה הזו אקח אחריות על מה שבשליטתי. מזל השמים, הDNA שלי, קבוע מראש, אך מזל האדם שלי, מה אני בוחרת לחשוב ולעשות בחיי, זה עליי.


תודה לחברה יקרה שנתנה לי את הדיסק של ברי סחרוף מתנה ותודה לברי שנתן לי השראה, מקווה שתיהנו מהשיר הזה כמוני:
ברי סחרוף, ימים נוראים:
http://e.walla.co.il/?w=/272/1813995

חגים שמחים,
לילי מילת

^ קוסמולוגיה: קוסמוס = יקום, לוגיה = תורה, מדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.
^ ארבע ההסכמות, דון מיגל רואיס, הוצאת פראג.
^ ברי סחרוף, אתה נמצא כאן.