את השנה האזרחית הנוכחית (2009) התחלתי כשזרע בתי נובט בתוכי.
יחד עם נביטה זו וצמיחה גופנית ורגשית מתמדת, נובט לו גם יצר הקינון (nesting), מתחיל בזעיר אנפין ומגיע למלוא הדרו עם עיצומו של הריון זה, כשאני פותחת את השבוע ה 38...
לרובנו יש שלדים כלשהם בארון, או כפי שכתב גבי ניצן בספרו "באדולינה" – דרקונים. הדברים האלה שנושפים בעורפנו, אלו שמחכים נאמנים בזמן שאנחנו מחכים כי יתייאשו מאיתנו ואולי יתפוגגו אם רק נחכה מספיק זמן.
נמנה כמה מהם לצורך הדגמה: לטלפן למועצה המקומית להסדרת אישור חניה; לתקן את עגלת הילדה השבורה מזה שנה; להזמין אינסטלאטור להפסקת הדליפה; לשלוח קורות חיים לחברה המתחרה; לסדר לאמא את האלבום כפי שהבטחתי לפני תקופה; להגיש סופסוף את העבודה האחרונה; ונראה לי שהנקודה הובהרה.
אנחנו כבר יודעים, השלדים לא נעלמים, אם כבר הם רק הופכים לדרקונים כאלה מפחידים. כל כמה זמן הם מופיעים מול עינינו ואנחנו "מסירים" אותם בנפנוף מיואש כמו היו זבוב טורדן שהרס לנו את שנת הלילה.
אבל, פתאום, יום אחד, החלטנו: את האינטרנט פתחנו-גיגַלנו-אינסטלאטור מצאנו-התקשרנו-הזמנו-מהדליפה נפטרנו ואז חשבנו 'זה היה כל-כך קל, למה קודם לא טיפלנו'... איזו תחושת הקלה, שחרור, שמחה.
חופשי בעיניי האדם אשר אינו מגדל שלדים בארונו ושהדרקונים מהווים אתגר ולא מחסום עבורו. אצל אדם חופשי זה, המרחב ודאי מטוהר, אין תקיעות, יש זרימה.
למקננות והמקננים (כן, גם האבא יכול לפתח תופעות הזדהות הורמונאליות, פיזיות ורגשיות) יש נטייה לטהר את הדרקונים. שבועיים וחצי של חופשת הקיץ נתרמו לטובת שיפוץ-שכלול-שדרוג הקן.
עתה, משהכינו המקננים את הקן, תוכל הביצה לבקוע, נותר רק לחכות.
ובמילים אחרות, יצאתי לחופשת לידה. ייתכן ואלד הערב וייתכן וארבוץ על הכורסא במהלך החודש הקרוב.
אתם מוזמנים להשתמש בערוץ המופלא הזה של הדואר האלקטרוני. אפשר לשאול אותי, להתייעץ, לספר ולעדכן. אשמח לענות לכם ואשתדל לעשות זאת בהקדם. אם התמהמתי מידי בתשובה, כנראה שבקעה לה הביצה. אך, אל דאגה, מה שנפלא במדיה הזו הינו שהמכתבים (בד"כ) לא אובדים בדרך. כשאוכל אענה לכם כמובן.
אנחנו עומדים בפתחה של שנה עברית חדשה, תנו לעצמכם מתנה, בחרו את הדרקון המושבע, זה שיושב לכם עמוק בתוך הנשמה ועיזרו לו להשתחרר מהמכלאה, הוא ישמח לעוף חופשי ואתם תרוויחו פינה נקייה בביתי וכך גם בעצמי. שנה טובה!
שלכם,
לילי מילת
יחד עם נביטה זו וצמיחה גופנית ורגשית מתמדת, נובט לו גם יצר הקינון (nesting), מתחיל בזעיר אנפין ומגיע למלוא הדרו עם עיצומו של הריון זה, כשאני פותחת את השבוע ה 38...
לרובנו יש שלדים כלשהם בארון, או כפי שכתב גבי ניצן בספרו "באדולינה" – דרקונים. הדברים האלה שנושפים בעורפנו, אלו שמחכים נאמנים בזמן שאנחנו מחכים כי יתייאשו מאיתנו ואולי יתפוגגו אם רק נחכה מספיק זמן.
נמנה כמה מהם לצורך הדגמה: לטלפן למועצה המקומית להסדרת אישור חניה; לתקן את עגלת הילדה השבורה מזה שנה; להזמין אינסטלאטור להפסקת הדליפה; לשלוח קורות חיים לחברה המתחרה; לסדר לאמא את האלבום כפי שהבטחתי לפני תקופה; להגיש סופסוף את העבודה האחרונה; ונראה לי שהנקודה הובהרה.
אנחנו כבר יודעים, השלדים לא נעלמים, אם כבר הם רק הופכים לדרקונים כאלה מפחידים. כל כמה זמן הם מופיעים מול עינינו ואנחנו "מסירים" אותם בנפנוף מיואש כמו היו זבוב טורדן שהרס לנו את שנת הלילה.
אבל, פתאום, יום אחד, החלטנו: את האינטרנט פתחנו-גיגַלנו-אינסטלאטור מצאנו-התקשרנו-הזמנו-מהדליפה נפטרנו ואז חשבנו 'זה היה כל-כך קל, למה קודם לא טיפלנו'... איזו תחושת הקלה, שחרור, שמחה.
חופשי בעיניי האדם אשר אינו מגדל שלדים בארונו ושהדרקונים מהווים אתגר ולא מחסום עבורו. אצל אדם חופשי זה, המרחב ודאי מטוהר, אין תקיעות, יש זרימה.
למקננות והמקננים (כן, גם האבא יכול לפתח תופעות הזדהות הורמונאליות, פיזיות ורגשיות) יש נטייה לטהר את הדרקונים. שבועיים וחצי של חופשת הקיץ נתרמו לטובת שיפוץ-שכלול-שדרוג הקן.
עתה, משהכינו המקננים את הקן, תוכל הביצה לבקוע, נותר רק לחכות.
ובמילים אחרות, יצאתי לחופשת לידה. ייתכן ואלד הערב וייתכן וארבוץ על הכורסא במהלך החודש הקרוב.
אתם מוזמנים להשתמש בערוץ המופלא הזה של הדואר האלקטרוני. אפשר לשאול אותי, להתייעץ, לספר ולעדכן. אשמח לענות לכם ואשתדל לעשות זאת בהקדם. אם התמהמתי מידי בתשובה, כנראה שבקעה לה הביצה. אך, אל דאגה, מה שנפלא במדיה הזו הינו שהמכתבים (בד"כ) לא אובדים בדרך. כשאוכל אענה לכם כמובן.
אנחנו עומדים בפתחה של שנה עברית חדשה, תנו לעצמכם מתנה, בחרו את הדרקון המושבע, זה שיושב לכם עמוק בתוך הנשמה ועיזרו לו להשתחרר מהמכלאה, הוא ישמח לעוף חופשי ואתם תרוויחו פינה נקייה בביתי וכך גם בעצמי. שנה טובה!
שלכם,
לילי מילת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך! אני דואגת לענות לכל התגובות המגיעות אליי. במידה ולא עניתי, בדוק אם אכן התקבלה תגובתך באתר. תודה ויום נפלא:)