^מתוך ויקיפוטר:
סוֹהֲרְסַן(מורכב מהמילים סוהר, הרס/ן).
סוהרסנים ניזונים משמחת החיים של בני האנוש וכך גורמים לדיכאון ולייאוש לכל הנמצאים בסמיכות אליהם. הם גם מסוגלים לשאוב את הנשמה של האדם, משאירים את קורבנותיהם ללא רוח חיים במצב קבוע.
מכירים כאלה?
ובכן, להלן המדריך לניקוי והרחקת סוהרסנים ברוח ניקיון האביב המתרחש בארצנו הקטנה בין פורים לפסח.
כשמישהו מעצבן את חברתי הטובה, אבל ממש מעצבן אותה, אז היא מנקה. הבית שלה ממש מבריק בימים שכאלה. הנה לכם, עצה פשוטה, ידידותית לסביבה ולביתכם.
אז מה? בכל פעם שנרצה לנקות את הבית נמצא לנו סוהרסן? שאלה טובה ונראה אילו תשובות אפשריות מתבקשות כאן.
או במילים אחרות, כיצד אפשר לתעל רגשות לטובת הפסח, על מנת ויפסח סוהרסן על ביתנו בדרכו לחפש קורבן שמח וטוב לב?
אם אנחנו ממשיכים בפתרון ברוח הגדת הארי פוטר, אז הדרך היחידה להרחיק סוהרסן הינה לזמן פַּטְרוֹנוּס. לא, אל תלכו לשום מקום, כבר מסבירה. פטרונוס הינו מואר בניגוד לאפלת הסוהרסן והוא יכול ללבוש צורות שונות הייחודיות לקוסם המזמן אותו. לצורך ההדגמה הפטרונוס של הארי היה אייל.
כדי לזמן פטרונוס, שימו לב זה מה שחשוב כאן, יש לחשוב על הזיכרון השמח ביותר שלכם!
הסוהרסן לא יכול לסבול את הטוב והאור שהפטרונוס מביא עמו והוא מתנדף למקום ממנו הגיע.
אבא שלי, שיחיה ויזכה לשנים רבות וטובות, מציע לי תמיד להיפטר מתחושות הקבס שאנשים סוהרסניים מעלים בי על-ידי חיוך. הוא טוען שצריך להרוג אותם באדיבות. אני לא יכולה שלא להקשיב לאיש שצלח את דרכו הלא פשוטה בחיים עם הומור. תמיד הומור.
אז אם גם ג'יי קיי רולינג וגם אבא אומרים אז כנראה שזה נכון, לא? J
אנחנו בניקיון אביב ולא עוסקים במערכות יחסים בין אנשים, אנחנו עוסקים בבית שלנו, אז מה זה קשור אתם שואלים?
זהו, שזה קשור וחצי.
האבק, הלכלוך, האגירה, הרטיבות והספה שאתם מתעבים ולא זוכרים למה רכשתם אותה מלכתחילה – כל אלו סוהרסנים. הם באו לינוק את חדוות הבית, הם מונעים מכם לישון בשקט בלילה, הם לוקחים לכם את הזכות למקום מגן, מחבק ואוהב.
אתם אולי חושבים שלחפצים אין כזה כוח אבל אם זה נכון, אז למה חפצים נמכרים במיליארדים רק כי איזה מישהו, שהקונה רוצה להתאבק בכוכבו, נגע בהם?
החפצים שלכם חשובים, הבגדים שלכם חשובים, הכלים בהם אתם מבשלים חשובים. התייחסו למה שבבעלותכם בכבוד. עבדתם כדי שיהיה לכם את הפינה שלכם, שמרו עליה.
אתם עומדים להכניס משהו חדש הביתה? עצרו. חשבו. האם אני באמת רוצה אותו בבית? אולי הציור הזה היה מדהים על קיר המוזיאון אבל אני לא באמת רוצה רפליקציה של שלד תלויה אצלי בסלון הבית? אולי קיבלתי את החולצה הצהובה הזו מהחברה שאני אוהבת אבל אני בצהוב נראית כזקוקה לאשפוז? אולי הגיע הזמן להיפטר מטבעת האירוסין שקיבלת לפני שלושים שנה ממישהו שאת בכלל לא זוכרת כבר ואולי היה עדיף לשכוח?
כן, נתתי דוגמאות קיצוניות אבל זה רק כדי להדגים. אתם יודעים מה לעשות עם זה.
ומה לגבי הסוהרסנים החיים? איך להימנע מלתת להם לנחס אותנו?
זמנו את החיוך שלכם, סנוורו אותם באדיבותכם ושלחו אותם לאזקבאן, א-קה כלא הקוסמים.
התחלתי לכתוב ברוח הגדת הפסח משפטי עידוד-עצמי, מוזמנים לשלוח לי משלכם עוד:
אילו חפצנו בנשנושים והעלנו כמה קילוגרמים, כי לנקות חלון
אילו נרדמנו על שולחן העבודה והדיו שלנו יבשה, כי לטאטא רצפה
אילו הזמנו אורחים חשובים והם או-טו-טו מגיעים, איזה כייף - כי לעולם חסדו!
שיהיה לכם אביב מלא פריחת חרציות, הנאה שבעבודה ובאהבה ובעיקר – חיוך גדול J
שלכם באהבה,
לילי מילת
מתוך ויקיפוטר, הארי מגייס פטרונוס להרחקת הסוהרסנים:
