"I don't go to sleep when I'm tired, I go to sleep when I'm done" (E.T)
היו ימים בשנה שחלפה שעבדתי ממש כך. הולכת לישון רק כשסיימתי את "הרשימה". אלו ימים בהם הגוף כואב פיזית ואני מושכת עוד קצת, כי תמיד אפשר עוד. להמשיך להגשים מטרות, מטלות. בסוף יום כזה אני לא נכנסת למיטה, אני צונחת אליה. אלו ימים בהם אני נרדמת עם חיוך תשוש ומתעוררת עם חיוך מסופק.
אולם רוב הימים?
רוב הימים אני מתעוררת וישר מתחילה בשחרית קריאה של כל רשימת המכולת של כשלונות יום האתמול. לא כתבת מספיק, לא סיימת את השרטוט בזמן, לא טילפנת, לא שלחת, לא חייכת, לא סידרת, לא קראת ובכלל, נשמת יותר מידי, תתאפסי על עצמך!
אם מישהו היה מתנהג ככה לחברים שלי, כבר הייתי מיישרת אותו ואת הרשימה השחורה שלו. אז למה ככה? אז, זהו, שהגעתי למסקנה, מאחר ואין לי בדנ"א הנראה לעין את פולין, מן הסתם יש לי את זה בדנ"א הלא נראה לעין. אי לכך ובהתאם לזאת, המסקנה כפי שמציינת הכותרת היא שהומו ספיינס האֵם היתה פולניה ביג טיים.
לקראת השנה החדשה שאלתי אותי איזו מן חברה אני לעצמי? אני לא אומרת שצריך פוצי-מוצי ואני הכי גאון ואולי גם ג'ון בריון אבל, דחילאק לילי, יהרוג אותך להיות נחמדה לחברת עצמך? אז זו החלטה ראשונה ואני מציעה גם לכם לבדוק, כי אם זה בדנ"א הסמוי מן העין, גם לכם יש את זה ברמות אלו או אחרות.
לשמור על טוהר המילה, לא להניח הנחות, לא לקחת דברים באופן אישי ולעשות כמיטב יכולתך. זוכרים "ארבע ההסכמות"? כבר חפרתי לכם רבות בעניין ספרו הקטן של דון מיגל רואיז. ואני, ששנים משננת ומתאמנת את ההסכמות מצאתי אותי בסיטואציה של לא אחת ולא שתיים אלא עברתי ארבע עברות תנועה הסכמתיות. בשנה האחרונה הפסדתי קשר שהיה חשוב לי בגלל שנעלבתי מדברים שלא היו קשורים אליי (לקחתי באופן אישי), הנחתי הנחות שלא היו ולא נבראו, עשיתי יותר מידי ולא את הדברים הנכונים ואחרון והכי קשה להודות, לא שמרתי על טוהר המילה. זה לא שדיברתי רעות, להיפך. אולם, זה חשוב להבין, שגם אם כוונותינו טובות, צריך להימנע מלדבר בגוף שלישי ככל האפשר. אני מאוד מקפידה על כך, ודאי מי מכם שהם לקוחותיי יודעים זאת, שאני אף פעם לא אומרת אפילו מיהם לקוחותיי. והנה, בעניין אישי זה, טעיתי.
לקח לי זמן רב להבין בכלל שטעיתי ואני מניחה שייקח זמן רב לתקן ואני צריכה להשלים עם זה שלעיתים אי אפשר ממש לתקן, אבל כן אפשר לעשות כמיטב יכולתי בעניין-:)
אם כך, אפשר להבין שההחלטה השנייה שלי היא לרענן את ארבע ההסכמות.
בשנה שחלפה, כתבתי יומיום, צעדתי צעידות בוקר קבועות, כתבתי סיפורים רבים, חלקם התפרסמו ורובם נדחו, עסקתי בפרוייקטים מעניינים בפנג שואי, העברתי הרצאות ומפגשים ו... סיימתי בשעה טובה לשכתב בשלישית(!) את רומן ביכוריי. אחרי סוכות אשלח אותו לשלום ולברכה ונקווה שגם להצלחה והוא ינסה את מזלו בהוצאות הספרים.
כשסיימתי את הכתיבה, הרימה אותי האופוריה על הענן וזו באמת תחושה נפלאה מהולה בתחושת הצלחה ובעיקר הקלה מעצם הידיעה שיכולתי לסיים משהו שלא נראה היה לי שאסיים באמת.
אחרי מספר ימים הורידה אותי מטה תחושת ריקנות. חשתי כהלך במדבר וזה לא דבר טוב אצלי כי אני לא אוהבת מדבר! מתנצלת לחובבי הז'אנר כולל האיש, שאוהבים את אינסוף ה"רק חול וחול".
חזרתי מצעידת בוקר ונעצרתי למראה גינת הבית שלבשה עירום. סופסוף התפנינו ותקצבנו את נושא הגינה. התמזל מזלנו ויש לנו גנן נהדר. כפי שאני חוזרת ואומרת, אנשים שאוהבים את עבודתם תמיד יעשו עבודה מצויינת, אחרים יעשו מקסימום עבודה טובה. בכל אופן, לפני שזורעים, שותלים ונוטעים צריך לנקות. הניקיון השאיר את הגינה ריקה וחשופה בדיוק כפי שהרגשתי.
כך נולד הולוג (וידאו-בלוג) שלי לשנה החדשה,
Lili of the (Jordan) Valley
את מוזמנים להצצה של 6 שניות למה שצילמה וערכה בכורתי, אלמוג.
אחרי החגים יצא הולוג לאור, אחת לשבוע, דקה אחת, אינסטגרם ופייסבוק.
אפשר לעקוב אחריי בלילי מילת בפייסבוק ו/או ב @lilimaylat באינסטגרם
אני מאחלת לכם שנה ברוכה בעשייה שאתם אוהבים ונהנים לעשות ולזכור שגם אם אנחנו עוסקים במה שאהבנו עדיין יהיו דברים שיהיה פחות כייף לעשות אבל כמו שנאמר, "אם אתה רוצה להתקדם בחיים, עשה את מה שהכי לא מתחשק לך" וזה עוד משהו שסיגלתי לי בשנה האחרונה ואני מתכננת לתת לזה זרקור בשנה הקרובה. הן אם זה דבר קטן והן אם זה דבר שנמשך שנים, אני בוחרת מ"רשימת המעצבנים" ומבצעת. נסו, זה ממכר. רק אתמול החלטתי לעשות אחד כזה ועשיתי שלושה!
ספרו איך אתם מתכוננים לשנה החדשה ואיך שלא יהיה, שתהיה לכם הכי טובה שהייתה!!!
באהבה,
לילי מילת
